פסק-דין בתיק תא"מ 33172-10-10

מבוא

1. בפניי תביעה כספית בהליך של סדר דין מהיר בסכום של 41,096 ש"ח, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
2. התובע ,מנהל קיוסק בבית שמש במועדים הרלוונטים לתביעה. הנתבעת, חברה המספקת גלידות ומקררים לעסקים (להלן- "שטראוס").
3. כפי שעולה מטענות הצדדים, במסגרת התקשרות הצדדים, הוצב במהלך שנת 2001, מקרר של שטראוס בקיוסק של התובע. התובע חתם על שטר חוב לשם הבטחת החזרת המקרר לשטראוס.
4. לטענת התובע, למרות שהשיב לשטראוס את המקרר, פתחה שטראוס נגדו תיק הוצל"פ ועשתה שימוש שלא כדין בשטר החוב שניתן לה. לפיכך נאלץ התובע לשלם לשטראוס את הסכומים על פי השטר.
5. בכתב התביעה תבע את הסכומים ששילם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
6. לטענת שטראוס, דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין. עוד נטען שהמקרר מעולם לא הוחזר לשטראוס, ועל כן אין גם לגופו של עניין אין כל יסוד לתביעת התובע.
7. אקדים ואציין כי  לאחר שמיעת עדויות הצדדים וטענותיהם מצאתי שדין התביעה להידחות.
8. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984  (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי").

טענות התובע

9. לטענת התובע, עם סיום ההתקשרות בין הצדדים, החזיר התובע את המקרר לשטראוס. התובע תיאר כי שטראוס טענה שהמקרר לא הוחזר, אולם מר עזרזר שמעון, סוכן המכירות של שטראוס, הוגיע למנהל המכירות של שטראוס, מר אמנון ישראלי, כי אכן המקרר נלקח על ידי אחד הנהגים של שטראוס.
10. לטענת התובע, חרף העובדה שהמקרר הוחזר לשטראוס, האחרונה לא החזירה לידי התובע את שטר החוב שהפקיד לשם הבטחת השבת המקרר. נטען כי שטראוס הגדילה לעשות ובחוסר תום לב פתחה נגד התובע תיק הוצל"פ ברחובות על סמך שטר החוב שנותר בחזקתה.
11. נטען כי התובע פנה אל בא כוחה של שטראוס, בצירוף תצהירו של מר עזרזר שמעון אשר הצהיר על כך שהמקרר הוחזר, אך שטראוס לא שעתה לכך והמשיכה בתביעתה בהוצל"פ. התובע הוזמן להוצל"פ וטען בפני הרשם שדן בבקשה כי השיב את המקרר, ולפיכך אינו חייב לשטראוס מאומה, כן טען ששטראוס עושה שימוש שלא כדין בשטר החוב.

טענות שטראוס

12. לטענת שטראוס דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין. נטען כי בין הצדדים קיים פסק דין חלוט, בתיק ההוצל"פ שבו בוצע השטר. נטען שהתובע לא הגיש כל התנגדות לביצועו של השטר מאז יוני 2004.
13. לטענת שטראוס, התובע אינו יכול להעלות בתביעה נפרדת טענות כנגד פסק דין חלוט, אף אם פסק הדין ניתן בהעדר הגנה.
14. לגופו של עניין, הדגישה שטראוס, כי באשר להשאלת מקררים אין כל מעורבות למפיצים או לסוכנים, וכי הדבר נעשה על ידי שטראוס בלבד, באמצעות מנהלי מכירות או מנהלי האזור מטעמה.
15. נטען כי ביום 19 ביוני 2001 השכירה שטראוס לתובע מקרר, ובאותו יום נחתם בין הצדדים הסכם שצורף לכתב ההגנה. על פי ההסכם מסר התובע לשטראוס שטר חוב על סכום של 10,000 ש"ח, וזאת להבטחת התחייבויותיו. שטראוס הדגישה כי על פי ההסכם, התחייב התובע להשיב את המקרר בתום ההתקשרות, למפעלה, על חשבונו, ובאחריותו.
16. נטען כי לאחר שהתובע הפסיק את רכישת הגלידות משטראוס ולא החזיר את המקרר, נשלח על ידי ב"כ שטראוס מכתב דרישת תשלום. משהתובע נמנע מלהשיב למכתב, ולא החזיר את המקרר, הגישה שטראוס את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.